<h1>רבינו אברהם מן ההר — סוכה</h1>
<h2>דף ט:</h2>
[סוכה מ' ע"ב] אין שביעית מתחללת. לתפוש דמיה בקדושתה. אלא דרך מקח. שמוכרה לאחר. אבל לא על ידי חילול לומר פירות הללו מחוללין על מעות הללו. דר' יוסי. ברייתא במסכת ערכין, בפרק המוכר שדהו בשנת היובל [תוספתא פ"ה ה"ד] היא שנויה. אבקה. דבר שאינו עיקר האיסור נקרא אבק. אחרון. החליפין האחרונים נתפשים, ויצאו לחולין כל שאר החליפין, והפרי עצמו שביעית לא יצא לחולין בחליפין, אלא הפרי אסור לעולם ואוסר חליפיו עד שיחליפו אותן חליפין בדבר אחר, והאחרון של אותן חליפין אסור. מקח אין דרך חילול. [דחילול] בפדיה ולא במקח וממכר. שמא יגדל עדרים. לגדל ולדות, ונמצא משהה מעשרותיו, והתורה אמרה [שנה שנה ואכלת].
<h2>דף כה.</h2>
[סוכה ל"ג ע"ב] מתקן מנא. שהיה פסול ומכשירו. שליקטן לאכילה. לאכול אותן ענבים, ואינו מתכוין להכשירו. בפסיק רישיה ולא ימות. כלומר אע"פ שאינו מתכוין לכך אם ודאי נעשה אותו דבר שאסור אסור אע"פ שאינו מתכוין. וש"מ דאפילו באיסורא דרבנן אמרינן מודה ר' שמעון בפסיק רישיה ולא ימות שאסור. וביארנו זה ביומא פרק אמר להם הממונה [יומא ל"ה ע"א] ובשבת פרק כירה [מ"א ע"ב]. דאית ליה הושענא אחריתי. דלא צריכא ליה לאכשורי ולא דמי השתא לפסיק רישיה.
<h2>דף לא:</h2>
[סוכה ל"ט ע"א] נותן לו אתרוג. חבר שקונה הושענא כולה מעם הארץ, דהיינו ד' מינים [בשביעית יבקש ממנו שיתן לו] האתרוג במתנה. אבל הלולב אינו אלא עץ שקצצו אחר ראש השנה. [דאין מוסרין לע"ה] דמי פירות שביעית, כדמפרש בגמרא, שהרי... וכתב רבינו שלמה לי [נראה דלא] גרסינן במשנה מחבירו, אלא הלוקח מעם הארץ... שהוא עם הארץ.0... מבליע. יתן לו כל הדמים על שם הלולב. ונמצא שאינו מפסיד כלום. להדיא. לשם אתרוג, יתן לו דמי אתרוג, שהרי לבסוף [יתננו לו] ומה טעם אינו רשאי לקנותו ממנו. לעם הארץ. אלמא בעם הארץ מיירי מתניתין, ועם הארץ אינו חבירו של חבר. אין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ. שביעית תופסת דמיה בקדושת שביעית. שמא יקנה מהם דבר המתקיים ולא יבערנו בשביעית, (ושביעית... בקדושת שביעית) וקאמר שאין קונין ממנו פירות שביעית שיבוא... אלא דברים הצריכים למזון ג' סעודות. שמא לסעודת שבת הוא צריך. וכיון שהותר כך בערב השבת הותר לכל ימות השנה. [ואם מסר. ששכח] ושגג בדבר, כשנזכר יעשה כך. שהאחרון נתפס בקדושת [שביעית כדאמרי' לקמן (מ' ע"ב) שכולן] יצאו לחולין חוץ מפרי שביעית. ואותן הפירות שחילל [נאכלין בקדושת] שביעית.
<h2>דף נז:</h2>
[סוכה ה' ע"ב] דבר יוכני. עוף גדול. ואמרינן בבכורות [נ"ז ע"ב] פעם אחת הטילה בר יוכני ביצה אחת טבעה ששים כרכים ושברה שלש מאות ארזים.
